קהילת RocoRuns תספק לכן את הכוח וההשראה
דמיינו לכם עשרות אלפי נשים, מכל העולם, עוקבות ומקבלות השראה וכוח מקהילה שהוקמה על ידי ישראלית אנונימית אחת. נשמע כמו עוצמה לא מבוטלת, נכון? זה בדיוק הכוח מאחורי קהילת RocoRuns, שהוקמה על ידי רונית כהן, צלמת עם תשוקה אדירה לספורט וצילום.
"קהילת RocoRuns היא סוג של מגזין אינסטגרמי, שהמוטו שמלווה אותו זה שנשים חזקות הן גם יפות וגם מאושרות", מסבירה כהן, בראיון אישי שערכנו עימה. "אני שמה את הנשים בחזית עדשת המצלמה ומספרת את הסיפור שלהן דרך ענפי ספורט שונים, במטרה לחשוף נשים שספורט מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים שלהן". היות ומדובר באינסטגרם, הסיפור הוא כמובן ויזואלי והתמונות מרהיבות במיוחד.
חשוב להסביר: לא מדובר בתוכן שמביא לידי ביטוי את הצדדים המוכרים יותר של עולם הספורט, קרי תחרותיות ועבודה קשה, אלא דווקא את הצד המהנה והכיפי, שמשתקף בתמונות המשלבות בין פיטנס, לייף סטייל, שיק, אורבניות וכמובן הרבה מאוד Fun.
(צילום: רונית כהן)
באנו ליהנות מהדרך
הסיפור של RocoRuns התחיל לפני כ-4 שנים. "הייתי מראשוני המשתמשים באינסטגרם ולא רציתי להעלות את התמונות הרבות שצילמתי בפרופיל האישי שלי, אז פתחתי את RocoRuns", מספרת כהן. "התחלתי להעלות את כל תמונות הריצה מחיי היומיום שלי, כשבמקביל התחלתי גם לרוץ בשבתות עם חברות (אחותה – אפרת כהן, ענת הראל ורעות ראובני) וצילמתי גם אותן תוך כדי".
כהן מדגישה ש"הגישה שלנו היא שבאנו ליהנות. זו לא קבוצת ריצה אלא נשים שרצות ביחד בשביל הכיף. אנחנו עוצרות להצטלם, לשתות משהו או סתם כי בא לנו לנוח רגע בפארק", היא אומרת. "אף אחד לא רודף אחרינו, אנחנו לא מסתכלות על השעון או ממהרות לאיזה מקום".
אנחנו מודים שזה יכול להישמע מוזר: מה הקשר בין ריצה והנאה? ובכן, הנשים של RocoRuns מוכיחות בדיוק את זה ואף יותר מכך: הן באנו ליהנות, לעשות הרבה פאן ובמינימום לחץ.
(צילום: רונית כהן)
באיזה שהוא שלב הן החליטו שהן רוצות להשתתף במרתון פריז. "מדובר בתקופת אימונים אינטנסיבית, ו-RocoRuns הפך לכלי דרכו סיפרתי את המסע הזה, כולל המקומות הכיפיים שהגענו אליהם בריצות והקשיים שנתקלנו בהם בדרך", היא אומרת.
– האתגר הזה שלקחתן על עצמכן שינה משהו?
"כשהגענו לפריז נפל לי האסימון שמשהו קורה עם RocoRuns. פתאום אנשים זיהו אותנו וביקשו להצטלם איתנו. חשוב להדגיש שהייתי בין הראשונות שתיעדה חבורה של נשים שעושות פיטנס אבל גם פוזות למצלמה. זה לא היה פופולרי לפני כן; להציג את הצד הכיפי של זה, זה היה ראשוני ולכן גם צבר תאוצה.
ספורט זה לגמרי פוטוגני
קהילת RocoRuns מונה היום קרוב ל-90 אלף עוקבים באינסטגרם שמגיעים מישראל, אירופה וארה"ב, והתמונות כבר לא מתמקדות רק בריצה, אלא מביאות את הסיפור של נשים במגוון תחומי ספורט, כגון גלישת גלים, יוגה, טריינינג וסקייטבורד. "אני מציגה את זווית הראייה שלי על העולם דרך אצניות, אתלטיות ופאשניסטיות מרחבי העולם".
(צילום: רונית כהן)
כיום מדובר באחד מעמודי התווך המשמעותיים והפוטוגניים של סצינת הפיטנס בישראל, אבל הקהילה זכתה לסיקור נרחב גם בעולם. "זה היתרון של רשתות חברתיות – זה לא תלוי מיקום פיזי. אני מקווה שהקהילה מעודדת נשים בכל רחבי העולם להגשים את עצמן בעזרת ספורט, להתחזק, להיות מאושרות, והכי חשוב – ליהנות", מסבירה כהן.
"בכל מקום אליו אני נוסעת בעולם, אני קובעת עם נשים מהאינסטגרם, רצה איתן ומצלמת אותן. אחר כך, כצלמת מקצועית אני מוציאה אותן כנשים חזקות ומאושרות, כי בסוף ספורט עושה בדיוק את הדבר הזה".
– זו תובנה עם אמירה חזקה.
"בסופו של יום, נשים יכולות לעשות הכול, ויש משהו גדול בכוח של ה'ביחד'. זה מקום של ספורט, כיף, חברויות וצחוקים. כשיש אתגר מסויים אז כמובן שיש גם תוכנית אימונים, אבל בגדול זה אורח חיים יומיומי. אני כל הזמן רצה כך שאני לא מתייחסת לזה כמשהו מיוחד אלא כחלק מהחיים שלי. זה לא אירוע לצאת לאימון ריצה, זה פשוט מובנה באורח החיים שלי".
(צילום: רונית כהן)
יש לך טיפ למישהי שמתכננת להתחיל לרוץ אבל לא ממש יודעת איך?
"אני מאמינה שזה חייב להיות הדרגתי. פשוט להתחיל ב'איזי', ללכת ואז לרוץ קצת ואז שוב לחזור להליכה. ריצה זה ספורט שכל אחד יכול לעשות, פשוט צריך סבלנות והתמדה. כשאני לא רצה עם החברות שלי אז זה לגמרי כמו מדיטציה; זמן עם עצמי, אבל אם צריך את הפרגון בהתחלה אז כדאי לקבוע עם חברה או מישהו אחר. באיזשהו שלב כבר יגיע הקליק הזה, ואז זה יהפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים".
– מה החלק של התזונה בכל הסיפור?
"אני לא תזונאית, למרות שלא מעט נשים מפנות אליי שאלות בנושא. אני מקפידה לאכול בריא, אבל גם מרשה לעצמי שלא. בסוף הכול זה עניין של איזון – לא צריך להיות באובססיה לשום כיוון, אלא פשוט לנהל אורח חיים מאוזן לצד תזונה מאוזנת".
– יש משהו שמומלץ לאכול לפני שיוצאים לריצה?
"אפשר לאכול 2 תמרים, שהם דלים בשומן ועשירים בפחמימות זמינות שמספקות אנרגיה, או חטיף אנרגיה".
– איך גורמים לנשים להתחיל להאמין בעצמן?
"הנה סיפור אחד שיכול לתת השראה לנשים רבות. במסגרת RocoRuns פנינו לנסטיה ליסיאנסקי, אושיית אופנה שהעידה על עצמה שמעולם לא רצה וגם לא אוהבת לרוץ, ועודדנו אותה להתחיל. ליווינו אותה מהריצה הראשונה ועד לריצת חצי מרתון עם עוד 25 אלף נשים, במסגרת מירוץ הנשים של נייקי שמתקיים בסן-פרנסיסקו. זו לגמרי ההוכחה שכל אחד יכול".
"ביום האישה, לדוגמה, הזמנו נשים מכל רחבי הארץ לבוא לרוץ איתנו, תחת הסלוגן: 'אני מלכה כי אני רצה'. ציפינו להיענות של 20 נשים, והופתענו לראות שכמה מאות נשים הגיעו, עם כתרים על הראש. יש משהו בכוח הזה של ה'ביחד', של נשים שחוגגות את הרגעים הקטנים והגדולים ביחד, שמייצר משהו עם ערך".
– ספרי על רגע אישי מעצים.
"בשנה שעברה החלטתי לרוץ במרתון תל אביב, ועשיתי את זה לבד. התאמנתי לבד והחוויה הייתה שלי. זו הייתה החוויה הכי עוצמתית שהייתה לי והמתנה הכי גדולה שהענקתי לעצמי.
– מה את אומרת לעצמך ברגעים הקשים?
"יש לי קעקוע קטן של הכיתוב: Imagine, וזה מה שמלווה אותי בכל הרגעים – הטובים והפחות טובים: לדמיין".
(צילום: רונית כהן)
